פירושים על שמואל ב 7:3: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויאמר נתן באשר עוד לא הגיע דבר ה' כי ימנעהו מזה, השיב מדרך הסברא כל אשר בלבבך לך עשה, שהצדיקים הגדולים יוכלו לסמוך על הסכמת לבבם שהוא אך טוב (הפך הבינונים שיצוייר כי יצר סמוך בם, וכ"ש רשעים שלבם רק רע כמ"ש רשעים יצה"ר שופטם צדיקים יצ"ט שופטם בינונים זה וזה שופטם) ולכן אמר שיסמוך על לבבו בפרט, כי ה' עמך ומחשבת לבבך הוא הערת רוח הקודש הנלוה עמך תמיד:

כל אשר בלבבך. כאומר אם חפצך לבנות בית לה׳, עשה חפצך:

והנה הנביא השיבו כל אשר בלבבך לך עשה כי השם עמך, וענינו אצלי שנתן ידע שהיה רוח הקודש שורה על דוד, וכמו שאמר על עצמו (בסימן כ"ג ב') רוח השם דבר בי ומלתו על לשוני, ולכן חשב שהיה ההתעוררות הזה דבר אלקי אליו, כי ראה שהתורה אמרה שאחרי המנוחה והנחלה יבנו הבית, ובהיות שדוד היה במנוחה והיה מתעורר לבנות הבית חשב הנביא שהוא היה פועל ראוי ושהוא מאת השם מן השמים, ולכן אמר כל אשר בלבבך לך עשה, רוצה לומר הדבר הזה אם לבך יעוררך אליו עשה אותו כי השם עמך, רוצה לומר דבר נבואיי הוא, ורמז הנביא בזה שאליו לא באה נבואה עליו, ולכן לא יוכל לומר דבר, ואחרי שלא הגיע אצלו נבואה יעשה דוד כפי הרוח אשר חלה עליו, כי נדמה לו שהיה זה מפעל הרוח הקדוש שילוה לאיש לעשות פעל משובח, ולזה אמר כי השם עמך, רוצה לומר הרוח האלקי חל עליך ולא חל עלי, ולכן לא אוכל לתת לך עצה עשה אתה כפי השפעתך. הנה ביארתי שלא אמר זה הנביא בשם השם כי אם כפי הנראה אליו, ושטעה בחשבו שהיה זה התעוררות רוח הקודש ושהוא הודה שלא היה עמו בזה רוח אלקי, והותרה בזה השאלה החמשית ששאלתי בתחלת הפרשה הזאת: